השאלה אם להשתמש בפלדה מגלוונת או לא היא שאלה טובה. 

פלדה מגלוונת חסינה לחלודה לאורך זמן ונותנת מראה נקי אך עם זאת לא תמיד כדאי או צריך להשתמש בפלדה מגלוונת.

כלל אצבע שלי הוא שבמוצרים ועבודות שנמצאות בחוץ או חשופות למים רצוי להשתמש בפלדה מגלוונת ואילו במוצרים או עבודות שנמצאות תחת קורת גג או שלא באים במגע עם מים או לחות אז אפשר להשתמש בפלדה לא מגלוונת.

 

למה להשתמש בפלדה לא מגלוונת?

גלוון הוא תהליך שבו מצפים את שטח הפנים של הפלדה במעטה של אבץ העמיד יותר למים ונזקי טבע.

אם זאת, הצבע הסטנדרטי והרגיל אינו נצמד טוב לאבץ. מה שגורם לתופעת הצבע המתקלף.

ניתן להשתמש בצבעים, לרוב מתעשיית הרכב, אשר מסוגלים להתחבר עם האבץ בצורה טובה ולהשאר לאורך זמן. החסרון בשיטה זו הוא שהצבעים יחסית יקרים ולא סטנדרטיים.

ניתן לשלוח את המוצר לצביעה בתנור. צביעה בתנור היא צביעה מקצועית ביותר אשר גורמת לצבע להזחיק יותר זמן ולקבלת טקסטורה אחידה וחלקה. היתרון שבצבע בתנור לעומת צביעה בצבעי רכב היא שהצבע בתנור סטנדרטי והגוונים סטנדרטיים (צבעי RAL).

 

מה עושים אם המוצר אינו יכול להבנות מפלדה מגלוונת? 

במידה והמוצר מכיל רכיבים אשר לא באים מגלוונים מהיצרן (לדוגמא אלמנטים שונים, יצירות נפחות וכדומה) אזי ניתן לבצע גילוון שלאחר בניית המוצר.

ישנן שתי שיטות לגלוון, גילוון חם וגילוון קר.

בגלוון חם, הנחשב חזק יותר, לוקחים את המוצר וטובלים אותו באמבטיית אבץ בחום של 300-400 מעלות. האבץ נדבק למוצר ומרגע זה הוא מגלוון.

החסרון בשיטה זו הוא שבמקרה של מוצר עדין או שברירי, או שאינו בנוי בצורה מתאימה, החום שבתהליך עלול לעוות את המוצר. 

 

שיטה שנייה היא גלוון קר.

בשיטה זו טובלים את המוצר באמבטיית חומצה, לאחר מכן באמבטיית מים לשטיפת החומצה ולאחר מכן באמבטית אבץ קרה.

השיטה הזו ידידודית יותר למוצר אם כי פחות עמידה.

 

החסרון העיקרי של גלוון חם/קר הוא שחובה לקדוח חורים במוצר על מנת שהחומצה/מים/אבץ לא ישארו בו. כמובן שכלל זה קיים רק על חללים סגורים ולא אלמנטים מלאים. 

לכן, ההמלצה שלי היא לגלוון בשיטות אלו רק מוצרים הבנויים מאלמנטים מלאים. מוצר אשר בנוי מפרופילים יכול להבנות מפרופילים שבאים מגלוונים מהיצרן ולאחר מכן לבצע גלוון נקודתי על ידי שימוש בספריי גילוון ולכה לעמידות.

 

האם גלוון עמיד בפני כל?

לא. אבץ, למרות שהוא חזק ובדר"כ הגלוון בארץ נחשב לטוב מאוד, לא יהיה עמיד בכל סביבה.

לאחרונה יצא לי לשפץ פרגולה שהפרופילים שלה היו מלאי חורים (היצרן פשוט לא טרח לרתך את מה שהלקוח לא ראה). כתוצאה מכך במשך יותר מעשור, מאז שהפרגולה הוקמה, כל שנה היו נכנסים מים בגשם וזורמים בסופו של דבר לרגלים של הפרגולה.

כתוצאה מכך התפתחה קורוזיה רצינית, כולל מרבצי מלחים, ברגליים ואני מאמין שתוך כמה שנים הרגליים היו מתפוררות. כמובן שאם היה מדובר על רגלים שלא מחומר מגלוון אזי ההתפוררות הייתה מתרחשת כבר מזמן.

חלודה שנוצרה בפרופיל סגור וחשוף למים

 

טיפ נוסף בשמירה על מוצר מגלוון זה לוודא שהמסגר/יצרן יגלוון את הריתוכים נקודתית. 

ריתוך נעשה בין פלדה לפלדה. בתהליך הריתוך האבץ נשרף או מוסר קודם לריתוך על ידי המסגר, כתוצאה מכך, המוצר שעשוי מפלדה מגלוונת מכיל קטעים ונקודות שאינם מגלוונים. הנקודות האלו הם נקודות שבהם תתפתח חלודה ולכן צריך לוודא שהו מוגנות עד כמה שאפשר.